gilriva gilriva

932 posts   15319 followers   687 followings

Gil Riva  www.gilriva.co.il

https://www.facebook.com/gilriva1

Shabat shalom

מייפל ריבה זהו שמי

סליחה על ההפרעה, אני יודע שכולם עסוקים היום מחר בטראמפ וזה, אבל אני ממש מוכרח את המשקפיים האלו בדיוק, ועכשיו. למישהו יש קשר ? זה בהול @carrera

פרק א - רונית לא מרשה לפתוח אור בלילה.
ולי קשה לישון בלי אור.
אז אחרי שאנחנו נרדמים ממש.
משהו במוח שלי משגר את הגוף הישן אל המקרר. יש משהו מנחם ומאוד משביע באור הפריג'דר. מחקרים מלמדים שלאנשים שעומדים מתוך שינה מול המקרר, יש מודעות אסתטית גבוהה. כך אני עומד מולו ומחסל מכל הבא ליד.
גבינות, פירות, ירקות, נקניקים ומעדנים. פוד-פרוססור ענק מול מקרר חסר אונים. וזה לא קשור לטעם, או לרעב, אלא רק לאור.
בבוקר כשהילדים מחפשים את המעדן שלהם, קשה לנו לספר להם את האמת. ויש המשך פה מיד.... #candylights ״אוף שוב אבא גמר בלילה את כל החלב , הריבה, אצבעות הגבינה והקרונפלקס?״ זועף מיילו בגבה אחת.
מייפל שומעת את הקטן ועטה אלי מלמעלה כשבידה שלוף מסרק חד ״אם נגעת לי בנוטלה, אבא אני רוצחת אותך״. ג׳וסי רגיל להסתכל עלי במבט רחום ולרונית נוח לשבת על הגדר.
המשפחה מכירה את המשיכה שלי לקופסאות אור ממותקות, לכן את מה שהם באמת רוצים לעצמם הם שומרים בחושך.

פרק ב׳: תמיד חלמתי לעצב חלונות ראווה מוארים, פשוט עד היום עוד לא מצאתי את הזמן המתאים. אפילו בחדר העבודה שלי בניתי שני חלונות ראווה ענקיים, שבהם אני מניח את הדברים האהובים עלי. אני תמיד מעדיף ליצור לי את הנוף, מאשר לסמוך על טעמו האכזר והבלתי צפוי של הטבע.
לכוון בעצמי את התאורה, מאשר לסמוך על קרני השמש.
לפעמים אור זה סתם חום מתיש. אני מחפש את הדיוק.
את האלומה הקורנת, שתחייך אלי בדיוק כשאני זקוק לה.
״וזה בדיוק מה שחסר לך כדי להיות מאושר??", שואל אותי אבא ביאוש כשרונית מתלוננת ששוב אני משקיע יותר מדי אנרגיה איפה שלא נחוץ.
"כן", אני עונה להם בהתרסה ״אני רוצה שימציאו לי קופסת אור שברגע שאדליק אותה אקבל את תמונת הנוף המנחם שלי. בלי זיעה וסוכרים מיותרים״.
מיכל אחותי אמרה שאם זה מה שאני צריך, אז כדאי שאשב להכין לי כזו, כי ״אין מצב שהפעם העולם יטרח למענך״. חיפשתי חומרי גלם, התייעצתי עם נגרים פחחים וקוסמטיקאיות, ואז דווקא בחדר ההמתנה של רופא השיניים עלה הרעיון.
היתה שם מכונה כזאת מפעם, שאם שמים בה מטבע יוצאת סוכריה מ-1983. כל אחד פגש כזו פעם בחייו. כל מי שנגע יודע שתמיד קיים פער בין הטעם לבין הציפיה ועצם הפעולה. כי האקט שבא אחרי שאתה מכניס את המטבע ומסובב את הידית, מדליק את החושים, החורים שבשיניים, והמאזן הקלורי. הטעם פחות.
"מוזר שדווקא אצל רופא השיניים יש מכונה שמעודדת חורים", חשבתי לעצמי. אבל המכונה שהיתה במרפאה שלי הייתה מיושנת חלודה ומרוקנת, קצת כמו חלון ראווה של חנות שכבר לא פתוחה מזמן.
כך בערך נולד הרעיון של מכונת הממתקים האולטימטיבית שלי, שהפכה לקופסת "סוכריות אור" בעלת 4 דפנות שקופות. זה כמובן היה הרבה יותר קשה ממה שנדמה, ומורכב מאינספור ניסיונות, אבל הנה זה יצא.
כשזה נדלק סיכמתי עם הילדים שלי שאם הם ימחלו לי על כל לילות הבדולח, אפצה אותם במנורה מסדרת "סוכריות האור" החדשה שלי. הבעיה שבקושי נשאר.
אם גם אתם מדליקים, עוד ניתן להזמין מהמהדורה הממש מוגבלת. אצל דנה 054-6944415, מחיר לגוף תאורה 2200 ₪ כולל מנורת לד . לא כולל משלוח. #candylights

והנה עוד גור קטן ומתוק מסדרת ה״קנדי-לייטס״ שלי. מדובר במהדורה מוגבלת וחגיגית שיצרתי של גופי תאורה בתוך מכונת ממתקים וינטאג׳. סוכריות האור שלי מפיצות שמחה וקודש בכל חלל, ללא חשש קלורי. כי חשוב לזכור ״ממתקים - זה לא אוכל. ממתקים - זה אור גדול״. הסיפור שמאחורי הסדרה בהמשך, בינתיים יום ג׳לי-בלי לכל עם ישראל, ואימרו אמן #candylights

קבלו הצצה ל - candy-lights - מהדורה מוגבלת וחגיגית שיצרתי של גופי תאורה בצורת מכונת ממתקים. ״סוכריות האור״ שלי, מפיצות שמחה וקודש בכל חלל, ללא חשש קלורי. כי כידוע ״ממתקים - זה לא אוכל״, ממתקים זה אור גדול. פרטים נוספים בהמשך. #candylights

דגל על פריכית עם קוטג׳. החג הכי עצוב בשנה.

אירוע השוקולד השנתי של ננסי. או כפי שמכנה זו המורה שלנו לציור קרן - ״העולם מתחלק לשניים - אלו שמוזמנים לאירוע של ננסי, ואלו שלא״. השנה, תודה לאל, הייתי בצד הנכון של העולם

אחותי המושלמת שוב הפעילה מקורות וחדוות יצירה רבה והביאה למייפל ביצת הפתעה ענקית הכל כלול. ותודה לעמית גורן הקסומה שלא מפסיקה להפתיע ❤️ @amit_goren_ugita

בול היום לפני 9 שנים נולדה לי מייפל. אני זוכר את הבעיטות שחטפתי מרונית שניסתה להעיר אותי, כשנרדמתי לא בכוונה במחלקת ״יולדות״ בניגוד להרגלי, לא קמתי עֵכה. היה מרמור קל אבל ברגע שראיתי את הלב הגדול והאדום שהיה לגוזלית הזו שלי במצח (כנראה מלחיצות היולדת) הרגשתי שדעתי נטרפת עלי. בלי שום הסבר הגיוני חטפתי בוסט מטורף של טעם לחיים, והרגשתי שגופי מתמלא בפתיתי אהבה מפגרת. הרגשתי ונראיתי כמו מיכל צפיר שניה אחרי ניקוי רעלים ורגע לפני אקסטזי.
בעוד שג'וסי, בכור ילדי היווה מרגע הגחתו את העוגן הכי נוכח ומתוחכם שיכולתי לבקש, ושמיילו הפיצי שלנו, הבהיר לי שלא הבנתי בעצם כלום על החיים. מייפל הביאה לי את כל הטעם. טעם כידוע זה החוש המרכזי אצלי.
עברו כמה שנים והיא גדלה החכימה ויפתה באופן מקסים, שכבר פחות שמו לב שיש לה עין עצלה, שמיעה פסיבית סלקטיבית, גובה של מי עדן וקול מצווח.
גידלתי חינכתי והשקתי אותה בדיוק על פי הוראות הספר (שטרם כתבתי) ובו "הוראות ההפעלה המדויקות" איך להיות הבת המושלמת. נו זו, שמעולם לא הייתי. נעה קירל. עדי ביטי.
פצצת מוטיבציה מתוכנתת שהיא במקרה גם בת השכן והבעלים הבלעדי של ערוץ האינסטגרם הציבורי שלה. נעה קירל, אגב, היא באמת בת השכנים. היא היתה בכיתה של ג'וסי ביסודי, ולזכותי ייאמר שכבר במסיבת הסיום של כיתה ב׳ סימסתי לרוברטו שיגיע דחוף.
ילדת-פלא, זה מה שרציתי להיות. לא פחות ולא יותר. מסיבות די ברורות זה לא קרה ולכן נותרה לי רק ההזדמנות לגדל אחת כזו משלי. מרגע היוולדה של מייפל ראיתי בה בעיקר גוש מתיקות מלא פוטנציאל ועוצמה. הדבר היחידי שמפריע זה שלמייפל ריבה יש אישיות ממש עצמונית, שזה דבר בלתי נסבל אצל ילדים.
משום מה, היא נטולת היצר לקבל אהבה ומחיאות כפיים. בנוסף לכל הצרות, היא בורכה באפס כישרון "להתחנף לאנשים" וזה למרות שהיא ממש אוהבת לעזור לזולת. מייפל, בניגוד אלי נניח, ממוקדת מטרה, לא עושה מעצמה עניין, ויודעת בדיוק מה היא תהיה כשהיא תהיה גדולה (בייביסטר של כלבים עזובים). המשוררת יעל טבת, הגדירה אותה פעם כאישה החלטית נחושה ואלגנטית שיודעת מה היא בדיוק רוצה בחיים. כלומר להתחתן עם מישהו עשיר ועסוק מאוד, זאת כדי שהיא תוכל להתעסק במה שהיא באמת צריכה. לנהל את העולם. (במקביל למשרה המלאה שלה בהוסטל הכלבים).
-
למיטב הבנתי היא ממש יכלה להיות נעה קירל הבאה, כזו או אחרת. היא קורצה מהחומר הנכון. יש לה חוש קצב נפלא, היא ממציאה אנגלית שוטפת, ועם אותו בייגלה שמרחף לה מעל בקבוקי הזהב, היא כובשת כל עובר אורח. הבעיה היא... המשך בפייסבוק. Gilriva1 שתפו, תשתפפו ושתהיה שבת מעולה.

Most Popular Instagram Hashtags